תוכנית הבנייה לצפון קרית אתא. הדמיה: משרד מילול קורן ארכיטקטורה ובינוי ערים
תוכנית הבנייה לצפון קרית אתא. הדמיה: משרד מילול קורן ארכיטקטורה ובינוי ערים

התנועה הקיבוצית הגישה התנגדות לתוכנית מרחב קרית אתא

ההתנגדות של התנועה הקיבוצית נוגעת לייעודם של 558 דונם בתוכנית הענק לשימושי תעשייה, אחסנה, מסחר ותעסוקה. בהתנגדות מביעה התנועה חשש מפני סוג התעשייה שתאפשר התוכנית ומעלה את השאלה האם היא תאפשר הקמת מפעלים פטרוכימיים. לטענת התנועה, מהתוכנית נעדרות מגבלות ברורות ומדויקות לפגיעה באיכות האוויר

פורסם בתאריך: 24.11.19 12:31

ייעודם של 558 דונם בתוכנית הבנייה הענקית למרחב קרית אתא לשימושי תעשייה, אחסנה, מסחר ותעסוקה, ממש מול מתחם בתי הזיקוק ומפעל דשנים, ניצב במרכז התנגדות שהגישה התנועה הקיבוצית לתוכנית, שתידון ביום שני הקרוב בוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ”ל).

מתחם התעשייה, האחסנה, המסחר והתעסוקה מוצע בתוכנית כרצועה רחבה לאורך המקטע הצפוני של כביש 772 (כביש דשנים) וממזרח לו, בשטחים חקלאיים פוריים של הקיבוצים רמת יוחנן ושער העמקים הנמצאים בתחומה של המועצה האזורית זבולון. ממערב לכביש במקטע זה נמצאים מתחם בתי הזיקוק ומפעל דשנים. התנועה הקיבוצית, שהינה אגודה שיתופית המאגדת את מרבית הקיבוצים בישראל, כתבה בהתנגדותה לתוכנית, באמצעות עו”ד רון רוגין: “אין שום בסיס ענייני ומוצדק לשינוי ייעוד של קרקע חקלאית ולהרס המעט שנשאר, שעה ששטחים מופרים עצומים באזור לתכליות זהות לחלוטין עומדים ריקים. מדוע לא למצות את הקיים? מדוע לעקור נטוע ולהרוס שדות מוריקים”?

הדיון ביום שני יתקיים במסגרת הליך התנגדויות שני לתוכנית שיוזמת רשות מקרקעי ישראל. הליך ההתנגדויות הראשון הסתיים בחודש ינואר בהחלטת הוותמ”ל לקיים מחדש הליך המאפשר הגשת התנגדויות לתוכנית, תוך התייחסות לשינויים שהוטמעו בה.

בגרסתה הנוכחית משתרעת התוכנית על שטח של 6,390 דונם בשני מתחמים מנותקים ומרוחקים זה מזה במרחב קרית אתא, צפוני ומערבי. המתחם הצפוני כולל 12,352 דירות , פארק מטרופוליני, בית חולים, מוסד להשכלה גבוהה ומתחמי מסחר ותעסוקה, והמתחם המערבי כולל את שימושי התעשייה, האחסנה, המסחר והתעסוקה ממזרח לכביש דשנים.

רוב שטחי התוכנית  נמצאים  בתחומה של המועצה האזורית זבולון, בקרקעות שהתוכנית מציעה לשנות את ייעודן החקלאי. בגרסתה הקודמת של התוכנית יועד המתחם המערבי למסחר ותעסוקה בלבד, אך בעקבות החלטת הוותמ”ל בחודש ינואר התווספו בו שימושים חדשים מהסוג המדאיג ביותר את שוחרי איכות הסביבה – תעשייה ואחסנה.

המתחם גם פוצל לשני חלקים: 352 דונם למסחר ותעסוקה בחלק הצפוני ו-206 דונם לתעשייה ואחסנה בחלק הדרומי. בעוד שהחלק הצפוני כולל שימושי מסחר ותעסוקה שאינם מזהמי אוויר – תעשייה עתירת ידע, משרדים, מרפאות, משרדי ממשלה, מכללות ומסחר סיטונאי – החלק הדרומי כבר כולל פוטנציאל משמעותי לפעילות מזהמת אוויר, בעיקר בשל האפשרות להקים מפעלים חדשים בתחומו. הפירוט של שימושי התעשייה והאחסנה בהוראות התוכנית כולל “תעשייה ומלאכה לסוגיה, מרכזים לוגיסטיים, אחסנה מקורה ושירותי עורף נמל”.

התנועה הקיבוצית מחתה בהתנגדותה: “השימושים בשטחים העצומים שסווגו כ’תעשייה ואחסנה’ במתחם המערבי הם רחבים ביותר, מים לים מכסים – ‘תעשייה ומלאכה לסוגיה, מרכזים לוגיסטיים, אחסנה מקורה ושירותי עורף נמל’. סתם ולא פירש. מהי ‘תעשייה לסוגיה’? האם גם תעשייה פטרוטכימית מזהמת? מהו פשרם של ‘מרכזים לוגיסטיים’ המשתרעים על פני רבבות מ”ר? מהם הסדרי התנועה של מאות ואלפי משאיות תובלה ביום? מהם הסדרי החניה והגישה אל הצירים? רב הנסתר על הנגלה”.

התוכנית כוללת הוראות בתחום איכות הסביבה, ובאשר לשימושי התעשייה והאחסנה נקבע בהן בין השאר: “תנאי לבקשת היתר בנייה למפעל יהיה הגשת מסמך סביבתי שיאושר על ידי הגורם הסביבתי המוסמך. לא יאושרו היתרי בנייה למפעלים ו/או מתחמי מסחר בסמיכות זה לזה ללא חוות דעת בדבר המטרדים הסביבתיים הצפויים. תנאי לבקשת היתר בנייה למפעל בעל מקור פליטה מוקדי או בלתי מוקדי כהגדרתו בחוק אוויר נקי יהיה הגשת מסמך סביבתי לגורם הסביבתי המוסמך שיבחן את השפעת המפעל על הסביבה ויפרט גם את האמצעים למניעת זיהום אוויר. לא תאושר תעשייה המייצרת מגבלות מעבר לגבול המגרש”.

אלא שההוראות הסביבתיות לא הניחו את דעתה של התנועה הקיבוצית, שהוסיפה בהתנגדותה: “אין שום מידע פומבי, סדור ושיטתי באשר לדרישות הסביבתיות של הפעילות באזור התעשייה והאחסנה – מטרדים סביבתיים, אבק וזיהום אוויר, רעש וכיוצא באלה. כל אלו אינם מוסדרים בתכנון הסטטוטורי הפתוח לעיני הציבור והמהות התכנונית נדחתה לשלב הרישוי. יש צורך בקביעת מגבלה פומבית, גלויה ומדויקת על הפגיעה באיכות האוויר ועל הזיהום. אין להותיר סוגיות יסוד אלה פתוחות”.

בהתייחסה לשימושי עורף הנמל הוסיפה התנועה הקיבוצית בהתנגדותה: “תכלית שטח עצום זה היא לשמש עורף לוגיסטי לנמל המפרץ, ההולך ונבנה במפרץ חיפה. ומה עניין שמיטה (עורף לוגיסטי לנמל, מערבית לקרית אתא) אצל הר סיני (פתרון משבר הדיור למגורים באמצעות חוק הוותמ”ל)”. עם זאת, יש לציין כי למרות שמטרת חוק הוותמ”ל היא “הגדלה מהירה של היצע יחידות הדיור”, החוק מאפשר גם שימושי מסחר ותעסוקה בתוכניות הנדונות בוותמ”ל.

באשר לשימושי בית החולים והמוסד להשכלה גבוהה המוצעים במתחם הצפוני של התוכנית כתבה התנועה הקיבוצית כי ראוי לתכננם “במסלול הרגיל של חוק התכנון והבנייה”.

התנגדותה של התנועה הקיבוצית היא אחת מ-21 התנגדויות שהוגשו לתוכנית ואשר יידונו בפני הוותמ”ל ביום שני. בחודש אוגוסט אשתקד הגישה עיריית חיפה התנגדות לתוכנית במסגרת הליך ההתנגדויות הראשון. באותה עת יועד כאמור המתחם המערבי למסחר ותעסוקה בלבד, והתנגדות העירייה התמקדה בטענה ש”כל פיתוח של שטחי תעסוקה שהוא מעבר לצרכים המקומיים ייעשה בתחרות ועל חשבון אזורי תעסוקה אחרים במרחב חיפה”. לפני כחודש וחצי החל סבב ההתנגדויות השני, עם הפקדתה של התוכנית מחדש, אך עיון ברשימת המתנגדים לתוכנית בסבב השני שהוזמנו לישיבת הוותמ”ל ביום שני מלמד כי עיריית חיפה אינה כלולה הפעם ברשימת המתנגדים לתוכנית.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"רצוי מצוי"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר