אלון זמק (צילום: יפתח שבח)
אלון זמק (צילום: יפתח שבח)

קוראים לי אלון זמק

ואני בן 51, אב לשלוש בנות, שחקן במופעי תיאטרון סיפור לילדים עם צרכים מיוחדים ובלעדיהם ומתגורר בקיבוץ גבת

פורסם בתאריך: 30.11.19 19:46

בוקר: “אני קם ב-5:30, עושה מקלחת רותחת ומדיטציה שבה אני מודה ליקום על כל מה שיש לי. לאחר מכן אני מתרגל רבע שעה יוגה, מכין ארוחות לבנות ומסיע אותן לבית הספר האנתרופוסופי”.

פרנסה: “אני בוגר בית ספר למשחק ניסן נתיב בתל אביב. אחרי שהופעתי בתיאטרון אורנה פורת ובהצגות בידור, החלטתי ליצור בעצמי מופעי תיאטרון אינטראקטיביים שבהם הילדים לוקחים חלק פעיל במופע, בניגוד למה שרווח בשוק, וזה תפס תאוצה. לפני שבע שנים עברתי לעמק ולקח זמן עד שהכירו אותי כאן. במהלך השנה אני עובד בספריות, בגני ילדים ובמוסדות לילדים עם צרכים מיוחדים בכל היישובים הקהילתיים בעמק. זה שוק שכמעט אין בו גברים ובדרך כלל אני עובד לבד או בשיתוף הצוות החינוכי שברובו נשי. אני עובד עם הילדים על אמון, אמפתיה, הבעה רגשית, מיומנויות שפה ושיפור אוצר המילים מתוך חוויה של ארוע תיאטרלי ולא מתוך שינון. הדברים האלה נטמעים בתוך זיכרון והחוויה של הילדים והם יכולים ליישם אותם”.

מנוחה: “ארבעה ימים בשבוע אני מתאמן באימון פונקציונלי ויוגה. מדי יום לפני השינה אני כותב במחברת תודות על דברים שקרו לי באותו יום".

חלום: "להגיע לכמה שיותר מוסדות לילדים עם צרכים מיוחדים ולסייע להם ולאנשים שמטפלים בהם. אני חושב שלשם כך באתי לעולם. יש לי יכולת אינטואיטיבית להרגיש את הילדים האלה. ביחד, אנחנו יוצאים מאזור המגבלה שלהם ומתרגלים אושר".

תענוג: "אני נהנה להיות אבא נוכח לשלושת בנותי. אני מעורב בכל המוסדות שהן חברות בהן. האהבה השנייה שלי זו קדרות. אני מנהל את הסטודיו לקרמיקה במכללת אורנים וגם לומד חשיבה הכרתית".

עצבים: "חוסר צדק והיכולת של אנשים להשתלח ולדבר בצורה לא נעימה".

זיכרון: "בשנות ה-70 עוד לא היו מאבחנים לדיסלקציה והוגדרתי כילד מופרע. המורה שלי לציור הצילה אותי כאשר לקחה אותי למוזיאון הלנה רובינשטיין ללמוד פיסול. היא ואמי אפשרו לי להבין שאני שווה משהו וכיום אני מזהה ילדים במצוקתם ועוזר להם לצאת ממנה".

תודה: "אני מודה לאמי שתמיד האמינה בי, הייתה חיובית ונתנה לי כוח להמשיך".

בקשות: "שכולנו נלמד להתפשר ונייצר עתיד טוב יותר בארץ".

עתיד: "אני רוצה להקים בית ספר של תיאטרון מינימליסטי שעובד על תנועה, הקול והטקסט של השחקן".

נאום סיכום: "הטיפ שלי לאיכות חיים זה יצירת פנאי אישי איכותי שאינו קשור לעבודה וכמעט ולא מצריך כסף. זה מבחינתי Luxury בחיים”.

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"רצוי מצוי"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר